הפרעת הקשב הינה הפרעה עם גורם ביולוגי, אשר מאופיינת בשלושה סוגי סימפטומים מרכזיים: חוסר קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. הפרעות אלו כוללת הפרעות נוירולוגיות והתנהגויות שונות ורבות. כמו חוסר שקט, קושי בריכוז,חוסר משמעת, קשיי הסתגלות למצבים חדשים, התנהגות עם תגובות אימפולסיביות ובלתי צפויות.
ADD- הפרעת קשב ללא תנועתיות יתר.
ADHA – הפרעת קשב עם תנועתיות יתר = היפראקטיביות.
הטיפול הקונבנציונלי
הטיפול המקובל והנרשם לכ 90% מהילדים הוא הריטלין. זוהי תרופה הפועל על מערכת העצבים המרכזית, תרופה ממשפחת האמפיטמינים, העלולה לגרום להתמכרות ואינה יעילה לאורך זמן. יכולים להיווצר תופעות לוואי לתרופה כגון : איבוד תיאבון, רעד, הזעה מוגברת, דופק מואץ, פרכוסים, קשיי הירדמות, בכי ו"טיקים". כמו כן ישנם התוויות נגד ללקיחת התרופה :
• אכילת מזונות בשילוב,המכילים טיראמין כמו גבינה צהובה, יין, שוקולד – יכולים לגרום לעלייה בלח"ד.
• ריטלין עלול להגביר השפעת תרופות נוגדות פירכוסים
• שילוב של ריטלין עם תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הMAOI – עלול לגרום לעלייה בלח"ד.
הגורמים להיפראקטיביות
מחקרים רבים מאשרים את ההנחה, כי קיימת סבירות גבוהה להשפעת גורמים סביבתיים ותזונתיים על הופעת היפראקטיביות. לעומת זאת התגלה במחקרים כי תוספת של חלבון בארוחת בוקר משפיעה לטובה על מצבם של ילדים היפראקטיביים, ככל הנראה הם זקוקים לכמות רבה יותר של חלבונים בתזונתם.
• אלרגיות ואי סבילות למזון – חוסר תזונתי הנובע מתזונה לקוייה ועתירת אלרגנים של הילדים בחברה המערבית, משפיע לרעה על האיזון הכימי במוח. החומרים הבעיתיים ביותר הם חומרי צבע מאכל, חומרי שימור וטעם מלאכותיים הנמצאים במזון. מזונות בעייתים נוספים הם כל המזונות האלרגנים כמו הסוכר הלבן, תירס, ביצים, שוקולד,פרי הדר, ירקות ממשפחת הסולניים. כמו כן אי סבילות לגלוטן ולחלב, הגורמת לאי נוחות במע' העיכול לכאבי בטן ושלשולים ולפגיעה במערכת החיסון ולחוסרים תזונתיים.
• היפוגליקמיה – נוצרת בעקבות אכילה של מזונות העשירים בסוכר ופחמימות ריקות כמו גלידות, עוגות, בצקים, משקאות קלים, דגני בוקר, ציפס וכד'. הסוכר במזונות אלו, נספג במחזור הדם בקלות וגורם ללבלב לייצר ולהפריש אינסולין בכמויות גדולות. תפקיד האינסולין הוא להכניס את הסוכר מהדם לתאים, "ההצפה" המרובה של האינסולין גורמת להחדרת הסוכר במהירות לתוך התאים ולירידה דרסטית של סוכר בדם = היפוגליקמיה. חוסר הסוכר בדם גורם לחולשה ועייפות וכתוצאה מכך מגיב הגוף בהפרשת הורמונים ממריצים מהאדרנל, כולל אדרנלין. הורמונים אלו גורמים להתכווציות של כלי הדם, להאצת קצב הדם, מערכת האוטונומית הופכת לרגישה וגורמת לעצבנות, חרדה, תחושת חוסר נשימה ושרירים מתוחים. באכילת יתר של סוכרים המערכת נשחקת. במחקר התגלה כי ילדים מגיבים בצורה חריפה יותר ממבוגרים לאכילת סוכרים. רמות האדרנלין אצל ילדים היו גבוהות פי עשר ממבוגרים, ונשארו בדם עד 5 שעות לאחר אכילת הסוכר.
• הרעלה ע"י כימיקלים – תרופות, כימיקלים במזון או דרך האוויר, נספגים בגוף וגורמים לחולשת כבד, לקושי בהפעלת מנגנון הדטוקסיפיקציה .נטילת ריטלין בשלוב עם הרעלה עלול לסבך את המצב יותר.
• הרעלה ע"י מתכות כבדות – מתכות רעילות כגון עופרת, אלומיניום, קדמיום וכד' התגלו ברמות גבוהות יחסית בגופם של ילדים היפראקטיביים. הרעלת העופרת עלולה לגרום לפגיעה בתפיסה החושית, בתהליכי למידה וזיכרון ובפתירת בעיות, כמו כן קשורה הרעלת העופרת להתנהגות תוקפנית, אלימה ולביצועים ירודים במבחני אינטליגנציה. העופרת רעילה במיוחד לילדים מכיוון שמערכת העצבים שלהם עדיין לא בשלה די הצורך, ומכיוון שהעופרת מצטברת בעיקר בעצמות, ואצל ילדים העצם פעילה יחסית, על כן ישנה תנועה רבה של עופרת בגוף .
• קנדידה - הרעלנים שנוצרים במה' העיכול ע"י הקנדידה, פוגעים במה' העצבים המרכזית ובתיפקודי המוח. בעקבות הימצאות הקנדידה וצריכת סוכרים גבוהה עלולה להיגרם היפוגליקמיה. בעקבות הפעילות הקנדידאלית, קיימת פגיעה בממברנות הסלקטיביות במה' העיכול, פגיעה בכבד ובמערכת החיסון והיווצרות של אלרגיות.
• חוסר במגנזיום – במחקר נמצא כי ב 90% מהילדים שסובלים מהיפראקטיביות, היה חוסר במגנזיום אשר גרם לתופעות של עצבנות, אישקט כתוצאה מחרדה, תגובות לצלילים רמים, התכוצויות שרירים, "טיקים" עוויתות בבפנים, מיגרנות, כאבי ראש וליקויי למידה המתגלים בעת מבחן.
• חוסר ב BX – נמצא כי ילדים היפראקטיביים סובלים מחוסר בסרוטונין במוח. 3B + 6B חשובים להפיכת ח"א טריפטופן לסרוטונין, 5B חשוב ליצירת הורמוני סטרס,1B חשוב למטבוליזם של הסוכרים 12B חשוב לפעילות תקינה של מערכת העצבים (חוסר גורם לחרדות ועייפות).
• חוסר בברזל – אנמיה מחוסר ברזל עלולה לגרום לעייפות, אדישות, קושי בריכוז, פיזור דעת – כל הסימפטומים המאופיינים לתסמונת ADD. לעומת זאת עודף ברזל עלול לגרום לתוקפנות, רגשנות ועוד.
• חוסר בח"ש הכרחיות - כ 60% ממשקל המוח מורכב מח"ש . מחציתן חומצות שומן בלתי רוויות ארוכות שרשרת(LcPUFA) שייצורן תלוי בחומצות שומן הכרחיות. במיוחד ניכרת חשיבותה של חומצת השומן החיונית DHA- (חומצה דוקוסהקסאנואית) לפעילות תקינה של מערכת העצבים. חומצת השומן EPA חיונית להתפתחות מערכת העצבים בעוברים ותינוקות. חוסר באומגה 3 מתאפיין בבעיות התנהגותיות, בעיות למידה, עצבנות והפרעות שינה. במחקר נמצא שחומצות שומן הכרחיות, שיפרו בצורה משמעותית את יכולתם השכלית והמוטורית של מתבגרים, בתקופות לחץ קיצוני. טיפול בחומצות שומן הכרחיות עלול להימשך לעיתים 6 חודשים עד שהשפעתו ניכרת.
• נמצאו הקשרים נוספים לתופעות של הפרעות קשב: א. אימהות שסבלו מ PMS קשה בעיקר מסוד D. ב. אימהות שסבלו הרבה מבחילות והקאות בשליש הראשון. ג. הורים מעשנים.
המלצות לאבחון הפרעות קשב
באבחון הפרעות קשב נבדוק מספר תופעות : ילד מחונן המפריע בכיתה משיעמום, תחושות גופניות הנובעות מרגישות יתר, היפרתירואידזם, היפוגליקמיה, דיסלקציה, סגנון למידה אינדבידואלי.
לבחינת החוסרים נמליץ על : בדיקת פריטין- להערכת יכולת ההטמעה של הברזל בגוף, תיפקודי בלוטת התריס, בדיקת שיער – לגילוי רמות עופרת ומתכות רעילות אחרות, בדיקת קנדידה, בדיקות אלרגיה.
טיפול
